אור וחושך – שני ניגודים. מקום מואר משדר לנו פתיחות ושמחה, מקום חשוך מעלה בנו הרגשה של התכנסות וסיום. ומה עם שילוב ביניהם? מופעי אור מכילים את שניהם, וצפייה במופע אור פותחת משהו בהרגשתנו, מרעננת את החושים ומביאה למצב רוח חגיגי. איש הקרקס דני מרטין מספר שכבר מגיל צעיר נמשך ללהטוטנות. מעבר לאור שעובר במופעיו, עוברת גם אהבתו לקהל. המרתק במופעים כאלו הוא הקשר המיוחד שנוצר עם הקהל. דני מספר איך זה קורה וכיצד נוצר הקשר.
מקצוענים אמיתיים יודעים לא רק את התחום שלהם, אלא גם איך להגיש אותו לקהל ואיך לגרום לאחרים לאהוב את מה שהם אוהבים. מורה טוב להיסטוריה יעביר לתלמידיו את אהבתו להיסטוריה של העמים ויגרום לתלמידיו לראות את הצדדים היפים שבמקצוע זה. כך גם אדם שעוסק בתחום של מופעי אור. עם מגוון הכלים ומגוון סוגי האורות שלרשותו, הוא מצליח להכניס את הצופים לתוך הרפתקאה מנצנצת. יש אנשים שנכנסים גם לתוך הריקוד ומשתלבים בתנועה ובקצב, יש שבוחרים להתבונן מהצד ולחוות זאת כצופים, אך אין אחד שנשאר אדיש למופע אור מהפנט.
יש מופעים בהם הדמות שמופיעה לבושה בחליפה ועליה נורות מיוחדות, יש שאוחזים בכדורי אור, בחישוקים או בכפפות לייזר ועמם עושים את התנועות ישנן הופעות במקומות סגורים ולעתים כמופעי רחוב. מגוון הצורות למופעי אור הוא עצום. המשותף לכולם הוא החשיכה בה הם נעשים, מלווים במוסיקה ובתנועה של המבצע, והאור המהפנט. כל תנועה מודגשת בצורה משמעותית היות והאורות המותקנים על הגוף או בסמוך אליו מבליטים אותה. ואיך אפשר בלי הצופים? זה החלק המכריע. מופע שיש לו צופים רבים מקבל עוצמה גדולה יותר, בייחוד אם הם מתחילים לרקוד ומשתלבים במופע, כל אחד בדרכו הייחודית.
בחגים כמו חנוכה ול"ג בעומר, בהם האור הוא הסמל העיקרי, מופע אור בהחלט יתבל את החגיגה, אך לא חייבים לחכות לחגים אלה דווקא כדי להדליק אש ולהביא אור לחיינו. ניתן לארגן מופעי אור לכל אירוע ולהביא שמחה למשתתפים ולאורחים. ילדים אוהבים את זה, מבוגרים אוהבים את זה, כולם מתחברים לזה. כי העיקר זה לשמוח, להשתתף ולצאת עם לב פתוח וחיוך רחב.
